הצילו את נשמתי
ביצירה מופיע פרופיל פנים הבנוי מעשרות דמויות קטנות, כאשר הדימוי המרכזי נחשף באופן חלקי בלבד ונשאר סמוי מן העין עבור המתבונן המלא. היצירה נוצרה במלאת 33 שנים למותו של האמן Keith Haring, אשר מהווה השראה משמעותית עבורי ועבור אמנים רבים ברחבי העולם עד היום. העבודה מבקשת לשקף תחושות של קריאה לעזרה, התפרקות פנימית ותחושת אובדן שליטה, לצד חוויה של נראות חלקית בלבד מול הסביבה. היא עוסקת במתח שבין נוכחות להיעלמות, ובפער שבין מה שנראה כלפי חוץ לבין מה שמתחולל בפני
כמות
אופק עוזיאל
מאז שהייתי ילד קטן אמרו עליי שאני מדמיין וחולמני. היום אני עושה את מיטב יכולתי ליצור גשר בין העולם של היצורים, המפלצות, המקומות, הטירות והשכונות שחיים בתוך המוח שלי לבין העולם שלנו. כשהייתי ילד, מפלצות ויצורים היו תוקפים אותי בסיוטים. כדי להתמודד איתם התחלתי לצייר אותם, לתעד אותם ולהעניק להם צורה. תמיד אמרו לי שיש לי חלומות מוזרים. במשך שנים נעלבתי מהמילים מוזר ושונה, עד שהבנתי שהן אינן חולשה אלא חלק בלתי נפרד מתהליך היצירה שלי. היום אני מחבק כל חלק שנראה מוזר או שונה, משום שדווקא ממנו נולדים העולמות, הדמויות והסיפורים שאני יוצר.
מאז שהייתי ילד קטן אמרו עליי שאני מדמיין וחולמני. היום אני עושה את מיטב יכולתי ליצור גשר בין העולם של היצורים, המפלצות, המקומות, הטירות והשכונות שחיים בתוך המוח שלי לבין העולם שלנו. כשהייתי ילד, מפלצות ויצורים היו תוקפים אותי בסיוטים. כדי להתמודד איתם התחלתי לצייר אותם, לתעד אותם ולהעניק להם צורה. תמיד אמרו לי שיש לי חלומות מוזרים. במשך שנים נעלבתי מהמילים מוזר ושונה, עד שהבנתי שהן אינן חולשה אלא חלק בלתי נפרד מתהליך היצירה שלי. היום אני מחבק כל חלק שנראה מוזר או שונה, משום שדווקא ממנו נולדים העולמות, הדמויות והסיפורים שאני יוצר.
