כיכר השעון 2026
ביצירה מוצג במבט חזיתי מגדל השעון, שהפך לחלק בלתי נפרד מקו הרקיע ומהזהות העירונית של העיר יפו. השעון והדקלים המקיפים אותו נותרים בגווני שחור לבן, כאילו קפאו בזמן, בעוד שהסביבה מתפרצת בצבעוניות עזה, המשקפת את הפסיפס האנושי, התרבותי והחברתי של העיר. באמצעות הניגוד שבין המונוכרומטי לצבעוני, היצירה מבקשת לבטא את המתח שבין עבר להווה, בין קביעות לשינוי, וללכוד את האנרגיה, הקצב והכאוס הייחודיים המאפיינים את העיר.
כמות
אופק עוזיאל
מאז שהייתי ילד קטן אמרו עליי שאני מדמיין וחולמני. היום אני עושה את מיטב יכולתי ליצור גשר בין העולם של היצורים, המפלצות, המקומות, הטירות והשכונות שחיים בתוך המוח שלי לבין העולם שלנו. כשהייתי ילד, מפלצות ויצורים היו תוקפים אותי בסיוטים. כדי להתמודד איתם התחלתי לצייר אותם, לתעד אותם ולהעניק להם צורה. תמיד אמרו לי שיש לי חלומות מוזרים. במשך שנים נעלבתי מהמילים מוזר ושונה, עד שהבנתי שהן אינן חולשה אלא חלק בלתי נפרד מתהליך היצירה שלי. היום אני מחבק כל חלק שנראה מוזר או שונה, משום שדווקא ממנו נולדים העולמות, הדמויות והסיפורים שאני יוצר.
מאז שהייתי ילד קטן אמרו עליי שאני מדמיין וחולמני. היום אני עושה את מיטב יכולתי ליצור גשר בין העולם של היצורים, המפלצות, המקומות, הטירות והשכונות שחיים בתוך המוח שלי לבין העולם שלנו. כשהייתי ילד, מפלצות ויצורים היו תוקפים אותי בסיוטים. כדי להתמודד איתם התחלתי לצייר אותם, לתעד אותם ולהעניק להם צורה. תמיד אמרו לי שיש לי חלומות מוזרים. במשך שנים נעלבתי מהמילים מוזר ושונה, עד שהבנתי שהן אינן חולשה אלא חלק בלתי נפרד מתהליך היצירה שלי. היום אני מחבק כל חלק שנראה מוזר או שונה, משום שדווקא ממנו נולדים העולמות, הדמויות והסיפורים שאני יוצר.
