ארבע פנים של זמן
ארבע דמויות נשיות עטופות בלבן עומדות זו לצד זו, שזורות בגפנים נובלות. כל אחת מהן מייצגת גרסה אחרת של אותה אישה הילדה שפחדה, האישה שנלחמה, זו שנכנעה וזו שקמה מחדש. המבטים ביניהן יוצרים דיאלוג שקט בין העבר להווה, בין מי שהיינו לבין מי שאנחנו עדיין הופכות להיות. היצירה נולדה מתוך ההבנה שאנחנו אף פעם לא רק דבר אחד בתוכנו חיות כל הנשים שהיינו, וכל אחת מהן ממשיכה ללכת איתנו בדרך
כמות
הודיה אביטון
אני יוצרת בצורה מאוד אינטואיטיבית. היצירות שלי מתחילות ממשהו שקורה בתוכי רגש, מחשבה, שאלה או חוויה ומשם הן יוצאות החוצה ופוגשות את המציאות. דווקא המפגש בין העולם הפנימי שלי לעולם שבחוץ, ולפעמים גם הניגוד ביניהם, הוא מה שמניע אותי ליצור. מתוך המקום הזה עולות שאלות על דברים שמעסיקים אותי בחיים: מי אנחנו, במה אנחנו מאמינים, לאן אנחנו שייכים ואיך אהבה, זהות, דת ואמונה משפיעות על הדרך שבה אנחנו רואים את עצמנו ואת העולם. תהליך היצירה הינו ארוך אני מתחילה בחומר יוצרת רישום בעיפרון מצלמת צובעת ועורכת בתוכנות ומוסיפה AI ועושה שוב עריכה ואז מדפיסה ולבסוף עריכה ידנית על חלק מהעבודות של טושים וצבעים לעוד הצללה ועומק. אני לא תמיד יודעת מראש לאן היצירה תיקח אותי. לפעמים אני מתחילה מתוך תחושה אחת, ובסוף מגלה משהו אחר לגמרי. אולי בגלל זה, בשבילי, כל יצירה היא קצת כמו שער לעולם שעוד לא הכרתי.
אני יוצרת בצורה מאוד אינטואיטיבית. היצירות שלי מתחילות ממשהו שקורה בתוכי רגש, מחשבה, שאלה או חוויה ומשם הן יוצאות החוצה ופוגשות את המציאות. דווקא המפגש בין העולם הפנימי שלי לעולם שבחוץ, ולפעמים גם הניגוד ביניהם, הוא מה שמניע אותי ליצור. מתוך המקום הזה עולות שאלות על דברים שמעסיקים אותי בחיים: מי אנחנו, במה אנחנו מאמינים, לאן אנחנו שייכים ואיך אהבה, זהות, דת ואמונה משפיעות על הדרך שבה אנחנו רואים את עצמנו ואת העולם. תהליך היצירה הינו ארוך אני מתחילה בחומר יוצרת רישום בעיפרון מצלמת צובעת ועורכת בתוכנות ומוסיפה AI ועושה שוב עריכה ואז מדפיסה ולבסוף עריכה ידנית על חלק מהעבודות של טושים וצבעים לעוד הצללה ועומק. אני לא תמיד יודעת מראש לאן היצירה תיקח אותי. לפעמים אני מתחילה מתוך תחושה אחת, ובסוף מגלה משהו אחר לגמרי. אולי בגלל זה, בשבילי, כל יצירה היא קצת כמו שער לעולם שעוד לא הכרתי.
