מחיר השקט
מדי צבא רטובים תלויים לייבוש על חבל. האדם שלבש אותם כבר איננו בתמונה, אך נוכחותו מורגשת יותר מאילו עמד מול המים שוטפים אבק, זיעה ועקבות של יום שעבר, אך אינם יכולים למחוק את הזיכרון. המדים הריקים הופכים לסמל של אלו המשלמים מדי יום בנעוריהם, בשלוות נפשם ובביטחונם, כדי שאחרים יוכלו לחיות בשקט ובשלום. היצירה אינה עוסקת במלחמה עצמה, אלא בצדה הבלתי נראה. במה שנותר לאחר האזעקות, הפקודות וההמתנה. במחיר שכמעט אף פעם לא נאמר בקול רם, אך ממשיכים לשלם אותו שוב ושוב. השקט לעולם אינו חינם.
ג׳סיק סידלניקוב
יוצרת עולמות קסומים בצבע. אני אמנית עכשווית, עובדת בעיקר בצבעי אקריליק. ביצירות שלי אני חוקרת את הזמן, הזיכרון, האהבה, הילדות, המלחמה והקשרים האנושיים. אני נמשכת לרגעים שבהם המציאות היומיומית מקבלת משמעות נוספת, שבה דימוי פשוט הופך לסמל, וסיפור אישי נוגע בחוויה אנושית רחבה יותר. אני אוהבת להשאיר ביצירה מקום לשאלות, לרגש ולפרשנות אישית. עבורי, ציור אינו רק תיעוד של רגע, אלא ניסיון לעצור את הזמן ולשמר בתוכו משהו חמקמק: תחושה, זיכרון, מבט או רגע שכבר חלף. אני מציירת את מה שאי אפשר לעצור בזמן.
יוצרת עולמות קסומים בצבע. אני אמנית עכשווית, עובדת בעיקר בצבעי אקריליק. ביצירות שלי אני חוקרת את הזמן, הזיכרון, האהבה, הילדות, המלחמה והקשרים האנושיים. אני נמשכת לרגעים שבהם המציאות היומיומית מקבלת משמעות נוספת, שבה דימוי פשוט הופך לסמל, וסיפור אישי נוגע בחוויה אנושית רחבה יותר. אני אוהבת להשאיר ביצירה מקום לשאלות, לרגש ולפרשנות אישית. עבורי, ציור אינו רק תיעוד של רגע, אלא ניסיון לעצור את הזמן ולשמר בתוכו משהו חמקמק: תחושה, זיכרון, מבט או רגע שכבר חלף. אני מציירת את מה שאי אפשר לעצור בזמן.
יצירות דומות
